פרשת כי תצא
ב"ה
רגעי השבוע - פרשת כי תצא
השפעת התעוררות הנשמה לאחר עשרים שנה / מונולוג מטלטל של בעל הנס / דרך מופלאה בת מאה שנה של הלוח המיוחד / שופר שתוקע כבר שלושה עשורים ומחצה
א. אחד-אחד
בבוקרו של יום ראשון השבוע, בזה אחר זה
נכנסו לבית הכנסת המרכזי מספר שלוחים מערי השדה. דבר משותף הוליכם לבירה: הבאת
נעריהם ללימודים. בנים ביולוגיים, לאחת מהישיבות הקטנות; ובנים רוחניים למתיבתא או
לישיבה הגדולה. כל אחד במסגרת המתאימה לו.
את ידידי הרב לוי יצחק מונדשיין ראיתי
אך זה בשבוע שעבר, עת טסנו חזרה מארה"ב, וגם הוא חזר משם יחד עם בני משפחתו.
בעצירת ביניים באבו דאבי, זיכה אותי ויהודים נוספים בתקיעת שופר לכבוד חודש אלול.
והנה אנו שוב נפגשים. "הבאתי לישיבה את בניי וגם תלמיד מעירי", הוא מספר
וזיק של שמחה בעיניו. אני מזהה שיש פה סיפור.
"במהלך חודשי החורף שחלפו, החלה
אישה צעירה בעירנו להגיע מפעם לפעם לבית הכנסת. בחג השבועות היא כבר הופיעה עם שני
בניה הצעירים. בשיחה שהתפתחה במהלך הסעודה, גילתה את אוזניי, כי לפני כעשרים שנה
שכנעתי את הוריה לשלוח אותה לקעמפ 'גן ישראל' שאורגן בשעתו בתקופת הקיץ במוסקבה.
כמעט שני עשורים מאז, וההשפעה מאותה תקופה החלה להנביט ניצני יהדות בנשמתה
היהודית.
הבן הבכור שלה כבר הגיע לגיל 13,
והזמנתי אותם לבוא למחרת החג, כדי לחגוג לו בר מצווה בזעיר אנפין, עם הנחת התפילין
הראשונה שלו. בשבת לאחר מכן, הופיעה בעירנו קבוצת תלמידים מהישיבה הקטנה במוסקבה,
במסגרת מסע של כלל התלמידים לפעול ביומיים-שלשה בכל ערי השדה, והם שכנעו את הנער
להשתתף השנה בקעמפ 'גן ישראל' במוסקבה, בתוכנית של בנים - בדומה למה שאמו עשתה
בהיותה נערה.
כמו עוד מספר מכובד של נערים, גם הוא
הושפע מיידית ורצה לעבור ברית מילה ולקבל שם יהודי. ואכן, ביום שישי שעבר, התייצב
במרפאת הבריתות ועבר מילה בידי המוהל הרב ישעי' שאפיט. ביציאה מהבניין, פגש אותו
הרב משה-ברוך בייניש, שעבר שם בהשגחה פרטית מופלאה. הוא התעניין אצל הילד לשמו, שם
משפחתו ועיר מגורו, ואז שאל האם הוא בנה של זו ונכד של זה; הנער המופתע ענה בחיוב
והוסיף בשאלה, מניין לו המידע ה'משפחתולוגי' שלו, בעירנו 'סמולנסק' הרחוקה מאות
ק"מ ממוסקבה.
'אני זוכר אותם משהגיעו ל"גן
ישראל" לפני כעשרים שנה, כאשר הייתי אחד המארגנים שלו'. הבן טלפן לאמו, וזו
התרגשה ואישרה כי אכן זאת הייתה היא שהגיעה אז בליווי אביה. עוד כמה דיבורים באמצע
הרחוב, והרב בייניש מספר להם שהוא ר"מ ב"מתיבתא" הסמוכה, המיועדת
לנערים שכמותו. האם מרוב התרגשות בזוכרו אותה, שמחה מאוד להצעת הלימודים"!
סיימתי לשמוע את הסיפור המפעים של
התלמיד החדש שנכנס היום לישיבה כאן, ואני תוהה עוד כמה כאלו סיפורים מתגלגלים כאן
בכלל וביום כזה - של פתיחת הלימודים במיוחד - וחש את דברי דוד המלך בתהלים:
"הזורעים בדמעה ברינה יקצורו". שום עמל ויגע לא הולכים לריק, גם אם זה
ייקח עשר ואף עשרים שנה. כל שליח עם סיפורי הנשמות שלו. מתקיימים בהם כפשוטו דברי
הנביא ישעיהו: "ואתם תלוקטו לאחד אחד"!
ב. בסוד ישרים
במסגרת שליחותי, יוצא לי לכתוב ולסגנן
מאות מודעות שונות ומגוונות, בתחומים שונים של צורכי הקהילה כאן, ולפעמים גם מעבר,
לבקשת ידידים ובני משפחה. מובן מאליו שהכנת טקסט המבשר על שמחה שתהיה, או אירוע
חגיגי עתידי - משמחת ומרגשת מאוד, לעומת הקושי בכתיבה על צער ויגון חלילה, כמו
מודעות האבל שנאלצתי לצערי לכתוב השנה, על פטירת להבחל"ח ידידי ורעי השמש
האגדי בבית הכנסת המרכזי ר' גרישא ע"ה גרוז'י.
שלשום רעדו אצבעותיי. התיישבתי לכתוב
מודעה. לא ארוכה היא, גם לא מסובכת. "אני עורך בע"ה בשבת זו 'סעודת
הודיה'. אודה לך אם תוכל לערוך בעבורי מודעת הזמנה לציבור"!
לפני כשנה וחצי, התגייסה הקהילה כולה
לתפילות למען 'משה בן סופה'. במקביל, מספר אנשים התעסקו בקשרים עם רופאים מומחים,
בהטסה לארץ ישראל, בחיפוש מקום מתאים לטיפול מהיר ועוד, הכל בכדי להציל את האברך
היקר, זה שגדל מגיל צעיר על ברכי הקהילה, מאז הגיעו מעיירה שכוחה ורחוקה בבלרוס,
צמח לתפארת בישיבות, וההתרגשות הגיעה לשיאה בבואו בקשרי השידוכין ובהמשך בנישואיו,
כאשר הרב והרבנית לאזאר מובילים אותו לחופה, כמו את בנם עצמם.
אתמול הגיע אליי להודות על המודעה -
שעוררה התרגשות רבה בקרב כל בני הקהילה. התיישבנו לכמה דקות. העלנו קצת זיכרונות
ובסיומה אמר לי: "תעלה את הדברים. הרי במודעה שכתבת לי, פתחת בכותרת 'אודה ה'
בכל לבב בסוד ישרים ועדה', מילים שאומר דוד המלך בתהלים, אני רוצה לפרסם את הנס
שזכיתי בחסדי שמים".
להלן, מתוך הדברים שסיפר לי ידידי היקר
הרב משה בן סופה מוגיליאנסקי: "במהלך עבודתי בישיבה קטנה, הרגשתי לפתע
סחרחורות קשות ומשונות, בכל הבדיקות אמר לי הרופא שזה לחץ דם, אך כשזה רק גבר
והתרופות לא הועילו, דרשתי בדיקה מעמיקה ומקיפה, שלאחריה הגיעה שיחת טלפון קצרה,
כי עליי להתייצב בדחיפות לפני הפרופסור. כמו כל בן שפונה לאבא שלו, פניתי מיד אל
הרב לאזאר, ששמע יחד עמי מפי הפרופסור כי נשארו לי כמה ימים בלבד...
מספר ימים אחר כך, כבר הייתי בטיסה
לצדו של הרב שליט"א לארצנו הקדושה, מלווה בזוגתי המסורה, שאני חייב לה את
חיי. והיא לצידי בכל הרגעים הלא קלים והלא קלים עוד יותר שהיו. בהגיענו לישראל
נותחתי, והתנקיתי ב"ה מהמחלה הקשה שתקפה אותי כרעם ביום בהיר.
לאורך כל הדרך, חשתי את התפילות הרבות
של בני הקהילה וכל המעשים הטובים שנעשו לזכותי על ידי תלמידי הישיבה, ובמקביל מה
שפעלו ראשי הקהילה הנפלאה, ובמיוחד גברת מרים בארנבאום, מנהלת מרפאת רמב"ם
במוסקבה, שלא נחה ולא שקטה, ויחד עם הרב הראשי פעלו ופועלים בעבורי כל הזמן.
הקב"ה עזר לי, והעניק לי שמחת
חיים. בכל הטיפולים הקשים, סמכתי עליו וידעתי שאני בידיים טובות. לפני הניתוח הקשה
אמרתי לעצמי 'אם הקב"ה צריך אותי בעולם, הוא ישאיר אותי בחיים', אני פה
ובע"ה לעוד הרבה שנים. גם השנה קראו לי לארגן את קעמפ הילדים, וכעת עם פתיחת
שנת הלימודים חזרתי לתפקידי בישיבה לצעירים.
החודש הופסקו סוף-סוף הטיפולים
המתישים, ואצטרך להגיע רק לבדיקות מדי תקופה, בתקווה ובאמונה גדולה, כי אמשיך
בע"ה את שליחותי בעולם, מתוך בריאות ונחת מהתינוקת הנפלאה שנולדה לנו
ב"ה תוך כדי התמודדות. וכעת הזמן להודות. לתת שיר יקר וגדולה וכבוד למלך יוצר
כל, ובשבת הקרובה, אעשה זאת בסוד ישרים ועדה"!.
ג. מאה פעמים ככה
לרגל מלאות מאה שנה בדיוק, להוצאה לאור
של לוח השנה הנקרא בשם: "לוח כולל חב"ד", ביקש אאמו"ר
שליט"א מאחי היקר הרב מתתיהו שיחי' לסקר את תולדות הלוח, שאבי שיחי' מתעסק
בעריכתו והוצאתו לאור בארץ הקודש מזה שנים רבות לאויש"ט, ואני מפיץ כאן
ברוסיה לכל דיכפין את מקבילו הנערך ונדפס בארה"ב, עם ההלכות המתאימות לחוץ
לארץ.
זה מבוא מרתק ומיוחד ללוח השנה, בנוי
לתפארת ומתועד עם מסמכים ותמונות היסטוריות. את כל אורכו לא אוכל להביאו לכאן, אלא
תמצית, שבפני עצמו גם מאיר את הלוח באור יקרות:
היה זה לפני למעלה ממאה שנה, כאשר
בשלהי השנה ולקראת הימים הנוראים, הפוסק החסידי הנודע ומראשי חסידי חב"ד
בירושלים, ששימש במשך שנים רבות כספרא ודיינא בבית הדין של העדה החרדית בירושלים,
הגה את הרעיון להנהלת כולל חב"ד דאז
בשכונת 'מאה שערים' בירושלים, בו כיהן אביו רבי מנחם מענדל נאה, כאחד ממנהלי
הכולל.
בראש השנה שנת תרפ"ו, ראה אור
הלוח הראשון של כולל חב"ד עם מנהגי ופסקי רבנו הזקן נ"ע בעל התניא,
ומנהגי חב"ד לכל ימות השנה, פרי עבודתו של רבי חיים נאה. הלוח התקבל בחביבות
גדולה בקרב חסידי חב"ד בארץ ובעולם, שכן הוא היה נחוץ וחסר במיוחד, באשר הלוח
הנפוץ דאז של הרב טוקצ'ינסקי, התבסס על מנהגי הפרושים.
הרב נאה היה חלוק על הרב טוקצ'ינסקי גם
בעניין זמני עלות השחר, וכבר שנת תרצ"ט השיג עליו במאמרים בעיתון "קול
ישראל", שבו תמה על הכרעתו כשיטת הסוברים שמעלות השחר ועד הנץ החמה יש שעה
וחצי, בו בזמן שלדעת הרמב"ם ואדמו"ר הזקן משך זמן זה הוא שעתיים. באותם
ימים היתה אי בהירות בקרב חסידי חב"ד בעניינים שונים, במנהגים ובהליכות
בזמנים נדירים שאינם דבר יום ביומו, ולוח הכולל מילא אפוא את החלל החסר, ואין פלא
שהוא התחבב מיד על כל חסידי חב"ד וקבע את מקומו בכותל המזרח.
הפורמט הראשון של הלוח, היה לוח-קיר
ענק, שנתלה בכל בתי הכנסת של חסידי חב"ד בארץ ובעולם, והפך לכתובת קבועה שבו
היו הרבנים, הגבאים והמתפללים מעיינים, ומתנהלים על פיו. לאחר מכן, החלה הנהלת
כולל חב"ד להפיק מדי שנה את לוח הכולל, גם במהדורה אישית, בצורת ספר קטן ונוח
לשימוש.
עריכת הלוח המשיכה אחרי הסתלקות
הגר"ח נאה זצ"ל, בידי בנו הגאון רבי ברוך נאה זצ"ל, שקיבל על עצמו
את עול עריכת הלוח מדי שנה ואף הוסיף הערות רבות וחשובות על הלוח שכתב אביו הגדול.
ויצוין, כי לאחר עריכת הלוח של שנת תשט"ו, שלח הרב ברוך את הלוח אל הרבי,
והוא הגיה אותו ואף העיר מספר בכתב יד קדשו בצדי הלוח. אחריו ממשיך את מלאכת הקודש
יבדלחט"א בנו הרב יוסף יצחק נאה שליט"א, שנקרא על שם הרבי הריי"צ
זי"ע.
ומאז ייסוד הלוח, זה מאה שנה ברציפות,
הנהלת כולל חב"ד בארץ הקודש עומדת בראש פרויקט זה בעריכת והדפסת הלוח מדי שנה
באלפי עותקים, בצירוף תוספות חשובות ושימושיות: זמני הדלקת נרות שבת קודש וחג וצאת
השבת והחג, בארץ ישראל ובכמה ערים ברחבי תבל - נכס חשוב ושימושי לכל שליח או נוסע
לחו"ל; לוח זמנים לשיטת אדה"ז לירושלים; מורה שיעור ללימוד הרמב"ם.
"רב יומי" ללימוד שו"ע כ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע ותאריכי
ימי סגולה ויומא דפגרא לחסידי חב"ד.
הרבי אף הגיה בכתב יד קדשו את הלוח,
ונשתמרו הגהותיו על הלוח של שנת תשי"ג, אותן רשם בשלהי שנת תשי"ב על
טיוטת הלוח שנשלחה אל הרבי, ושיגרה עם הערות והוספות רבות בכתב ידו. הרבי ייחס
חשיבות גדולה למנהגים ולפסקי ההלכה המופיעים בלוח, ובכמה הזדמנויות הביע את דעתו
כי יש לנהוג למעשה לפי המופיע בלוח כולל חב"ד.
הלוח מודפס בהשקעה רבה ובהדפסה מהודרת,
והוא נשלח לקראת השנה החדשה, לכל ידידי ותומכי כולל חב"ד בארץ ובתפוצות
העולם. כאמור, כאן ברוסיה, לאחר קבלת המשלוח השנתי ממשרד כולל חב"ד
בארה"ב אני מפיץ את הלוח לכל דורש, במיוחד את הלוח במתכונת קיר, לתלייה בבתי
הכנסת ובתי חב"ד הפזורים במדינה.
ולתמונת השבוע: קול גדול
בבוקרו של יום שני, נהרו אלפי תלמידים
ותלמידות אל כל בתי החינוך היהודים הפרוסים במרחבי רוסיה, והתקבלו במאור פנים בידי
הרבנים והשלוחים, לצד מנהלים מסורים, שיחד הכינו את מבני המוסדות במהלך חודשי הקיץ
שחלפו, והושקעו מאמצים רבים לשיפוץ והרחבת המקום לקליטת התלמידים בתנאים נוחים
ובאווירה מתאימה.
לצד אורחים נוספים, הגעתי להשתתף בטקס
פתיחת שנת הלימודים הנוכחית בבית הספר "מיר אינטלקט" הסמוך לבית הכנסת
המרכזי - שנערך בהשתתפות הרב הראשי הרב לאזאר.
את דבריו פתח הרב בהשמעת קול תקיעת
השופר, ולאחריה הסביר לתלמידים הרבים את משמעות חודש אלול, ושכל אחד ואחת יכולים
לגשת ולהתקרב אל הקב"ה, כי 'המלך בשדה' בחודש הרחמים והסליחות, וכי בחודש זה
ניתנים כוחות מיוחדים משמים, לכל החפץ והרוצה באמת ללמוד ולהתעלות ביהדותו ותורתו.
הרב השתתק לזמן מה, והמשיך בקול
שהתרגשות קלה הורגשה בו: "היום, בדיוק לפני 35 שנה, הגענו לכאן עם משפחתנו,
בשליחותו הקדושה של הרבי מליובאוויטש. לא ידענו אז מה יקרה כאן, איזה סוג של חינוך
יקבלו ילדינו, האם בכלל יאפשרו לנו לפתוח כאן בית ספר יהודי. באותם שנים, כל זה
עוד היה אסור בברית המועצות של אז. והנה הנס הגדול קרה, כאן במוסקבה ובהמשך בכל
המדינה כולה, בתמיכה מלאה של הממשלה, הרואה באור חיובי את התפתחות הקהילה היהודית
בכלל והענקת חינוך יהודי בפרט".
למעשה, ביקר הרב הראשי במוסקבה עוד
לפני נישואיו, אך כנשוי ובעל משפחה זו הייתה פעם ראשונה. עם רעייתו הרבנית
ולהבמחל"ח התינוקת הקטנה - חיה מושקא ע"ה, יצאו בתקופה פוליטית לא יציבה
בברית המועצות. הארץ כאן הייתה זרועה, אבל שוממה ומשעממת לזוג צעיר עם חלומות
גדולים.
כיום, נוכח מאות מוסדות החינוך הקיימים
היום בכל רוסיה, גודל הנס הוא בלתי נתפס. כל אחד כאן חש את הסייעתא דשמיא המלווה
את רשת החינוך המסועפת ברחבי המדינה. במסגרות הלימודים רשומים אלפי תלמידים
ותלמידות, בכל רמות וגווני מוסדות חינוך המותאמים לכל גיל ושכבה. במהלך השנים
בוגריה כבר התפזרו בכל העולם והקימו מאות אלפי בתים יהודים, לאחר שספגו שנים של
יהדות במסגרות לימוד אלו.
הרב דוד אוסאדצ'י, הוא מנהל תוכניות
היהדות בבית הספר 'מיר אינטלקט'. בזמן האירוע לא יכולנו לדבר, שכן מטבע הדברים היה
עסוק מאוד. אם במשך השנה כולה ואף בחופשות הוא עוסק ללא הרף בכל ענייני היהדות
במוסד זה, הרי שבתחילת שנת הלימודים ידיו עמוסות לעייפה. אתמול נפגשנו שוב, ועיניו
ברקו כשהוא סיפר על תלמיד מחונן ממשפחה יהודית כאן בשכונה שהגיע לבית ספר, לאחר
ששמע שרמת הלימודים במוסד זה היא רמה מאוד גבוהה. השנה הוא כבר עבר לישיבה. קול
יהודי אחד, מתוך שופר גדול בן 35 שנה, המשמיע את קולו ומעורר את יהדות רוסיה,
במדינה הגדולה בעולם!
גוט שבת!
שייע
תגובות
הוסף רשומת תגובה