פרשת ויצא
רגעי השבוע - פרשת ויצא דיינקען, לויב'ן, און בעטען אויף ווייטער / בין זרועות הפלדה בטקסס למרחבי האינסוף / לבד בקפריסין ללא מסמכים ומשען ועד חלוקה יומית של תה וקפה בברלין / לא קאי איניש אדעתיה דרביה עד ארבעין שנין א. הפעם אודה בכל שנה מחדש, בהגיע יום שלישי בשבוע שקוראים בו פרשת ויצא, אני נזכר בפתגם עתיק שאותו אני זוכה תמידין לשמוע מאימי מורתי שתחי': "דיינקען, לויב'ן, און בעטען אויף ווייטער" ("להודות ולהלל ולבקש הלאה")! זכיתי ב"ה לגדול על אמונה זו, ואותה אני משתדל בסייעתא דשמיא להנחיל לדור הבא, וחוזר על זה בהזדמנויות שונות במשך השנה. אך בלומדי את החומש היומי עם דברי לאה אימנו "הפעם אודה את ה' ותעמוד מלדת" - צפות ועולות בי מחדש המילים שעליהן חונכתי. לאה יולדת את הבן הרביעי ושמו יהודה, על שם ההודיה שלה לקב"ה בלדתה בן רביעי ליעקב אבינו. כאן מסתיימות מילותיה, והתורה הקדושה אומרת: "ותעמוד מלדת". אך אצל אחותה רחל, לאחר שילדה את יוסף, בנה הראשון, היא כבר חושבת על העתיד. היא קוראת לו יוסף, כי היא מיד מבקשת: "יוסף ה' לי בן ...