פרשת דברים, שבת חזון
ב"ה
רגעי השבוע - פרשת דברים, שבת חזון
ה'ראשונים לציון' האמיתיים שבזכותם אנו כאן / בכו תבכה בלילה אין לה מנחם - כבר עשרים שנה / בננו ערבים בעדנו ובעבור זה משקיעים כפול 5 / 'קרקפתא' שחיפש היתר לניקוי קברים ומצא הנחת תפילין
א. ושבו בנים לגבולם
השאיפה לעלות לארץ הקודש היתה משאת
נפשם של אבותינו ואבות אבותינו משנות דור. מאז חורבן בית המקדש, שאפו יהודים לשוב
ארצה, ולאורך הדורות היו עליות רבות של יחידים וקבוצות שעלו במסירות נפש, עוד
בתקופת רבותינו הראשונים, אך אף אחת מהן לא שרדה לאורך ימים, ולמעשה היתה הארץ
שוממה ברוב שנות הגלות.
כיום אנו רואים מיליוני יהודים שזוכים
ב"ה וגרים בארץ הקודש, כל זה לא היה לולי אותם עקשנים מלפני למעלה מ-500 שנה,
כאשר צאצאי גולי ספרד החלו בעלייה לארץ ישראל והשתקעו בצפת ובגליל, ומאז נמשכה
ההתיישבות במשך מאות השנים עד ימינו. עוד לפני שקמה התנועה הציונית ואי-מי מהם חלם
על החייאת היישוב היהודי בארץ ישראל, כבר החלו עליות מאורגנות של תלמידי
הבעש"ט הק', כמו גם עליות יחידים של אישים נודעים. היישוב היהודי בטבריה קם
מחדש, ומאז חלה תמורה ניכרת בהתפתחות היישוב היהודי בארץ-ישראל.
על עליות אלו נוסד למעשה היישוב היהודי
שנמשך עד היום, ולהם זכות הראשונים. העולים החסידים הראשונים הפריחו את השממה
בגליל, ויישבו את טבריה ואת צפת. לאחר עשרות שנים החלו להגיע גם תלמידי הגר"א
מווילנא שהתיישבו מאוחר יותר בירושלים, ובעקבותיהם גם חסידי חב"ד שהתיישבו
בעיר חברון ותלמידי החת"ם סופר שהגיעו לירושלים, וכך, בכוח משותף, נוצר יישוב
מאורגן ופעיל, שעל יסודותיו אנו זוכים עתה להתגורר בארץ הקודש, ובה נמצא היום
הריכוז הגדול של מיליוני יהודים מאז ימי בית המקדש.
קיבלתי השבוע מאחי היקר ר' מתתיהו,
סופר וחוקר, את ספרו החדש שהוציא לאור לפני כחודשיים, ספר בשם "בוני
ציון", חיבור מדהים המחזיר את הכבוד הראוי לזקנינו ראשי מטות אבותינו, אשר
עלו ארצה לאורך 250 שנות היישוב היהודי המתחדש בארץ הקודש, ובזכות מסירותם זכינו
לחיות בבטחה בארץ חמדת אבותינו. ספר נפלא, שחשתי בו בשעת הקריאה דבר נכון ובעתו -
בימים אלו בו אנו מצטערים ואבלים על חורבן הבית.
מאז חורבן בית המקדש השני לפני כ-1,955
שנה, הייתה אדמת קודש זו שוממה, ורק תודות לאנשים מסורים אלו רואים אנו את פריחת
המקום. לצערנו, הגיעו משכתבי היסטוריה שאינם משלומי אמוני ישראל, אשר סילפו בזדון
את תולדות היישוב המתחדש, ונטלו לעצמם את זכות הראשונים בחשבונות שונים ומשונים,
וכפועל יוצא מתייחסים אלינו, ציבור שומרי התורה והמצוות, כאל אורחים בלתי קרואים
וכ'טפילים' על חשבונם.
אבל את האמת יש לזכור: בזכות אבותינו
אנשי 'היישוב הישן' - כולנו כאן! ועלינו להחדיר הכרה זו בקרבנו ובקרב צאצאינו,
לזקוף קומתנו בגאון, ולהודיע קבל עם ועדה כי אנו - שומרי התורה והמצוות - אדוני
הארץ מקדמת דנא. הארץ שקיבלנו אותה בהבטחת הקב"ה באותה תורה קדושה, בה הוא
מצווה אותנו על שמירת שבת וכשרות ושאר המצוות.
הופתעתי לגלות בספר הנפלא, כי אנו כבר
דור עשירי בירושלים הקדושה, צאצאים למשפחה ותיקה שראשיה הגיעו מצד אחד מווילנא
שבליטא, ובמקביל ממשפחת אזולאי המפוארת שמקורה במראקש מרוקו, לצד עוד 24 ראשי
משפחות מבין אבותינו, 'הראשונים לציון' שעלו ארצה לאורך השנים. מעניין להיווכח
ולראות, כיצד העליות מגיעות מארצות שונות ברחבי העולם, כולם נקבצו ובאו ארצה, ובה
נוצר הפסיפס המרהיב של יחד שבטי ישראל על כל גווניו ושבטיו השונים, וכולנו בני איש
אחד אנחנו. כאשר מתוודעים לקורות עלייתם של אבותינו ומסירות נפשם מתוך אהבת הארץ,
כמו גם על פעילותם הרוחנית והמעשית כאחד למען היישוב המתחדש, גדלה הערכתנו כלפיהם
עשרת מונים, והקשר אל דמותם מעמיק בקרבנו שבעתיים. ובטוחים אנו, כי הם מלמעלה לא
שוקטים, ועושים הכל למען נזכה במהרה לבית המקדש השלישי בב"א!
ב. אלי ציון ועריה
אכן אבותינו מסרו נפשם להגיע ארצה, הם
התמודדו עם הפורעים והרוצחים הערבים, עמדו בקשיים שהערימו עליהם התורכים ובהמשך
האנגלים, עוד ועוד יהודים הגיעו ובאו מכל קצווי תבל. בהמשך הגו ויזמו יהודים יקרים
שאהבת ארץ ישראל בוערת בקרבם, יודעים פרק באסטרטגיה ומבינים היטב את דרך האויב,
והם התיישבו בחבלי ארצנו הקדושה בנקודות חשובות מאוד, מתוך מסירות מדהימה.
בחודש מנחם-אב תשס"ה, בדיוק לפני
20 שנה, הגענו לביקור משפחתי בארצנו הקדושה. הרחוב סער וגעש, לאחר שבאותם ימים הגו
רעיון של שרשרת אנושית מירושלים עד גוש קטיף. יצאתי עם ילדיי לרחוב יפו - המעט
שיכולנו לעשות, בנוסף לתפילות במשך מספר חודשים מאז נגזרה הגזירה האיומה של גירוש
אלפי יהודים מגוש קטיף - חבל עזה; נעמדנו יחד לאורך הרחוב, מצטרפים לרבבות אלפי
אנשים שנשאו את קולם הכואב בדממה.
אאמו"ר שי' סיפר לי השבוע, בזכרו
איך באותם ימים קשים נפגש עם הראשון לציון המקובל רבי מרדכי אליהו זצ"ל,
שהבטיח כל הזמן שלא יהיה גירוש, והנה הגירוש בכל זאת הולך ומתקרב. פניו של הרב
זצ"ל היו לבנות כמו סיד, מצד אחד היה צריך לחזק אלפי יהודים, מאידך ניסה לבטל
את הגזירה בתפילותיו ובאמונתו. זו הייתה תקופה נוראית, שכואב עד דמעות להיזכר בה.
לא ייאמן שאת החורבן הגדול הזה החל אדם
עתיר זכויות, אך רע מעללים בשם אריאל שרון, שנבחר לכהונת ראש ממשלה כשהציג בעת
הבחירות מצע ימני מובהק, עם התנגדות נחרצת להחזרת שטחים, ועם הבטחתו המפורשת שלא
יפנה שום יישוב יהודי בארץ ישראל. למרות זאת, לאחר היבחרו חל שינוי קיצוני
בעמדותיו, בעקבות חקירה משטרתית שנפתחה נגדו ובניסיון להימלט ממנה באמצעות הצגת
תוכנית הגירוש. ואכן, מערכת התקשורת השמאלנית והמשטרה הדיקטטורית הפסיקו את העיסוק
האינטנסיבי בתיק החקירה, והחלו לשבח את פעולותיו של שרון לקידום ה'שלום'.
ברשעותו לקידום התוכנית, הפעיל שרון
לחץ על שרי הממשלה, ופיטר מתפקיד את כל מי שהתנגד לביצוע התכנית. גל המחאות הגדול
לא עזר, הוא החליט להתעלם מהחלטת העם, והמשיך לקדם את ביצוע התוכנית, תוך שהוא
רומס את כל כללי ההגינות הפוליטית, ונוהג כרודן הכופה את דעותיו הפוליטיות
ותוכניותיו המדיניות על הציבור.
כל בר דעת ידע לנבא את האסונות שיבואו
בעקבות הגירוש, הרבנים התחננו, תפילות נישאו, הפגנות ומחאות רבות נערכו - וביום ט'
באב החל החורבן שהמיט עלינו שרון, בתמיכה של מיעוט קטן וקולני, השבוי בקונספציית
השלום המדומה עם טרוריסטים צמאי דם יהודי.
והיום - עשרים שנה אחר כך, יודע כל ילד
לומר, כי הטרגדיה הגדולה שקרתה בשמחת תורה לפני כשנתיים, הוא אחד מתוך אסונות רבים
שהתרחשו בעקבות הגירוש, שעשה אדם אחד, שהלך נגד התורה וההלכה, נגד הרבנים
והצדיקים. תוצאה נוראית, שרק הגאולה תגאל אותנו מכך!
ג. מפי עוללים
אני עושה כאן 'ספוילר' קטן לקראת
ההוצאה לאור של לוח השנה החדש, המתוכנן כמדי שנה בתקופה זו, לקראת השנה הבאה עלינו
לטובה. לוח שמוכר כאן בהרבה מבתי ישראל, אותו מפיקה ומוציאה לאור הקהילה היהודית
המרכזית במוסקבה, והוא מופץ בכל ערי רוסיה. לוח שנה עם המידע הבסיסי הנחוץ לכל
יהודי כאן.
בשיחה השבוע עם מנהל הקהילה היהודית
במוסקבה הרב מרדכי ויסברג, העומד בראש פרויקט זה, החל מהלוח הראשון לפני שלושים
שנה, הוא גילה את אוזניי כי נושא הלוח החדש הוא על חינוך יהודי, בשילוב סריקת
מוסדות החינוך המפוארים שקמו כאן על-ידי הרב הראשי הרב לאזאר שליט"א.
"גם כאן בבית הכנסת שלנו, ישנן כמה תוכניות חינוך לנוער וילדים" אמרתי,
והוא הגיב בשמחה לשלב את המידע על-כך בלוח החדש, וביקש ממני לשלוח לו תסקיר בשילוב
תמונה לכל נושא.
בהתיישבי לסכם את תוכניות החינוך בבית
הכנסת הראשי, מתוך הבנה שיש כאן הזדמנות וצורך להסביר לכלל הציבור את גודל וחשיבות
הבאת ילדים בכל גיל שהוא לתפילה בבית הכנסת, במיוחד להורים הרבים כאן שלצערנו לא
זכו לכך בעצמם בילדותם - פתחתי בהקדמה קצרה:
"מה נאה ויפה הוא קולם העליז של
ילדים. אין לך בעולם צלילים ערבים יותר מאלו. ואם בדיבור רגיל, לב כל אבא נמס
ובקשת הילד ימולא באהבה, על אחת כמה וכמה הם תפילותיהם של ילדי ישראל, תפילה העולה
עד כיסא הכבוד, תפילה אליה משתוקק ומחכה ריבונו של עולם, בקשות ותחנונים שהוא שש
וממהר לקבל. בית הכנסת שלנו זכה, וקולות הילדים ממלאים את חלל הבניין הגדול
ומבואותיו, החל מילדים קטנים שעדיין לא יודעים לדבר, ובוודאי שלא לקרוא, אבל כפי
שנהוג דורות רבים - ההורים המסורים דאגו להביא את הילדים לבית הכנסת, מיד באפשרות
הראשונה, כדי שיחושו וירגישו, ישמעו ויקלטו - מה שינעים להם את השהות בבית הכנסת
וירגילם להגיע ולהתפלל כמו הוריהם ושאר המתפללים. פעולות שיגרמו לילד בכל שלב
בחייו, היכן שיהיה - להגיע לבית הכנסת, להתפלל ולהיות מחובר לבית ה'.
מתוך ילדים אלו, רבים מהם כבר יודעים
להתפלל, לפחות חלק מהתפילות - ובעבורם הוקמה מסגרת מיוחדת בשם "חברת
תפילה". הילדים יושבים זה לצד זה, מתפללים ועוקבים יחד אחר התפילה, משתלבים
עם הניגונים, ולומדים את סדרי התפילות עוד משחר נעוריהם - פעילות הנותנת להם את
הכלים להתפלל נכון ובהתאמה עם בגרותם".
מכאן המשכתי לסקר עוד ארבעה פרויקטים
(!), שכל כולם למען הדור הצעיר, למען אלו עליהם אומר דוד המלך בספר תהלים
"מפי עוללים ויונקים יסדת עוז": אמירת י"ב פסוקים ומאמרי חז"ל
עם קרוב למאה ילדים, ועוד עשרות בנות במקומן ב"עזרת נשים", המתאספים
בעצמם, לקראת סיום כל תפילה בשבת וחג. מתיישבים נרגשים, ובהינתן האות, פותחים
בקולם המתוק מדבש את מנגינת הפסוקים, מספר קטעי תפילה ותהלים ועונים
"אמן" בקדיש - שכידוע בכוח זה לבטל כל גזירות קשות. אני עורך להם במיוחד
"קידוש", וכל הבנים והבנות מקבלים ממתק טעים וכשר, המתחלף בכל שבוע מחדש.
הזמן הנעלה ביותר בשבת קודש, הוא בשעות
אחר הצהרים של השבת, הנקרא בזוהר הקדוש "זמן רעווא דרעוין". בשעה נעלית
זו, בכל שבת ושבת, מתאספים עשרות ילדים מגיל 6 ועד 13, לשעה עד שעה וחצי של אמירת
תהלים של יום השבת, לימוד פרקי אבות, זמירות, סיפור חסידי והגרלה שבועית. ובמוצאי
השבת בחודשי החורף, מתאספים למעלה ממאה ילדים לתוכנית "אבות ובנים" לזמן
איכות עם האב ללימוד חוויתי, ורבים הם שבזכות מסגרת זו, הם זוכים ללימוד משותף עם
האבא בזמן נוח ורגוע.
ומכאן לתוכנית החמישית: תוכנית לימודים
ותפילות לתלמידי הישיבות, תחת כותרת "ישיבת בין הזמנים", בשבועות בהם
הישיבה נמצאת בפגרת לימודים קצרה - מסגרת לכל בחור ללמוד ולהתפלל, ובסיום התוכנית
לקבל מלגה, השתתפות בהגרלה על מתנות יקרות ונסיעה משותפת לטיול חווייתי.
ולתמונת השבוע שלי: שימני כחותם על לבך
שאלה חשובה, לפי דבריו, היתה לו אליי.
הזמנתי אותו לשבת, והקשבתי לשאלתו: "האם מותר לי ביום ראשון הקרוב ללכת לבית
הקברות, כדי לנקות את הקברים של משפחתי?". וכשראה את ארשת פניי כי אינני מבין
את שאלתו, הוסיף מיד: "זה יהיה הרי צום ט' באב".
בדו-שיח בהמשך סיפר בן-שיחי על תשעה
קברים של הוריו ומשפחתו, שנמצאים בבית הקברות היהודי העתיק במלאכווקא שבפרברי
מוסקבה, ועוד קבר של מי מבין משפחתו, בחלקה הלא יהודית הסמוכה; ועז רצונו לבקר,
לנקות ולחתוך את הצמחייה מסביב לקברים ביום ראשון הקרוב.
לא דיברתי עמו על הצום, שכן הערכתי כי
בן-שיחי הינו כבר בגילאי השמונים ומעלה; הבעתי את התפעלותי ממסירותו המיוחדת,
והשבתי לו כי הדבר מותר ואפשרי כמו בכל יום חול. הצעתי לו להניח תפילין, אך הוא
סירב. התעקשתי בצורה מכובדת, ליוויתי אותו מעט, ובדרך הצעתי לו להיכנס אל בית
הכנסת "תפילה למשה" המשמש את באי מרכז החסד היהודי שערי צדק, עוד כמה
מילים, ועוד בקשה, והאיש נעתר.
מתי הנחת תפילין בעבר? שאלתי כשהפשלתי
את שרוולו. "אף פעם, זו פעם ראשונה" הפתיע. לאחר שהסברתי לו איך להניח
את היד על העיניים, וביקשתי לחזור אחרי מילה במילה על הפסוק "שמע
ישראל", הוא החל וסיים בעצמו. והפתיע עוד יותר כשידע לומר הלאה את הפסוקים.
כמעט בעל-פה!
בהסירותי ממנו את הרצועות סיפר, כי כל
חייו היה מתמטיקאי מומחה, ולשם כך הקדיש את שנותיו, אך סבל רבות במקומות עבודה
שונים, בהם לא נתנו לו להתקדם או שהפריעו לו - הכל בגלל שהוא יהודי. "לפני
עשרים שנה, חלה אחי ומישהו אמר לי לקרוא שמע ישראל לרפואתו. מאז אני קורא זאת כל
יום" - הפתיע אותי בפעם השלישית.
הגלות כל כך עמוקה וגדולה, אך גם
מעניינת עם נשמות יהודיות נדירות, וכל מצווה שהם מקיימים הוא צעד נוסף לקראת
הגאולה הקרובה.
גוט שבת!
שייע
תגובות
הוסף רשומת תגובה