פרשת בהעלותך
ב"ה
רגעי השבוע - פרשת בהעלותך
מצוות הפרשת חלה שהביאה תרומה פלאית כפולה / כיצד הכיר הינוקא בריח הבגדים / איש חמודות ורב תבונות כסאו בין מלכים ושרים להמליץ לטובה ולברכה / סליחה לנשמה לאחר כחמישים שנה
א. כפליים לתושייה
"אני טס השבוע לארה"ב לשמוח
בשמחת בני מענדי" - כך מספר לי בראשית שבוע זה מנהל הקהילה כאן, הרב מרדכי
ויסברג, בסיום האסיפה השבועית.
הכל החל, כאשר מחותנו השליח הרב אברהם
הולצברג, רב שכונת 'ג'ורג' טאון' שבברוקלין, ביקש לפני כשלוש שנים מחתנו הצעיר ר'
מענדי ויסברג, לעבור לגור בשכונת 'בורגן ביץ' הקרובה אליו, בה מתגוררים יהודים
רבים דוברי רוסית, ולפעול ביניהם עם שיעורי תורה ומנייני תפילות. עם הסכמת הזוג
ויסברג ומעברם לאזור, מלווה אותם הרב הולצברג לאורך כל הדרך.
השליח הצעיר חי רוב שנותיו במוסקבה,
בצל אביו מנהל הקהילה היהודית במוסקבה הרב מרדכי ויסברג, ומיד החל לנצל את
כישרונותיו בשפה ובמנטאליות הרוסית, כדי לקרב את דוברי השפה הרוסית הרבים בשכונתו.
ההצלחה ב"ה האירה לו פנים, ולאחר תקופה לא ארוכה כבר מצא מקום מתאים בו ירכז
את הפעילות.
אך ספר תורה לקריאת התורה לא היה
ברשותו. הוא פנה לגמ"ח שהוקם בארה"ב במיוחד לשם כך: השאלת ספרי תורה
לקהילות יהודיות חדשות, בתנאי שספר התורה יושאל לשנה אחת בלבד.
מענדי, כמו אביו, לא מתמהמה מול שום
אתגר, והוא לא המתין לסיומה של השנה. בהזדמנות הקרובה שנסע להתפלל באוהל הרבי, כדי
להגיש דו"ח תקופתי על הפעילות שלו ורעייתו, צירף גם בקשת ברכה לספר תורה
לקהילתו, בו יוכלו לקרוא במנייני התפילות שהחלו לתפוס תאוצה ועקביות.
בשבוע הראשון של התחלת פעילותו בפתיחת
בית חב"ד החדש, פנתה אליו יהודייה תושבת השכונה, ואמרה לו כי היא מעוניינת
לערוך במבנה טקס 'הפרשת חלה', לעילוי נשמת קרוב משפחתה. ר' מענדי נעתר מייד,
והעמיד לרשותה את המקום ואת כל הנלווה.
לאחר התודות על השימוש במקום, מספרת לו
האשה, כי היא קיבלה במקום מיוזמתה החלטה לכתוב ספר תורה לעילוי נשמת קרוב משפחתה,
והיא יוצאת בקמפיין להתרים ידידים ובני משפחה, ומבטיחה כי בסיום המבצע תעניק את
ספר התורה למקום זה. ר' מענדי התרגש כמובן והודה מאוד, אך לאחר מספר שאלות של
התעניינות הבין, כי מכאן הישועה לא תצמח כל כך מהר, וזה סיפור שיכול לקחת מספר
שנים.
לאחר שיצחא מהתפילה באוהל הק', ועל הקו
מישהו המציג את עצמו בשם מיקי, המספר לו כי הוא קיבל בקשה מבת דודתו, לתרום לספר
תורה שהיא רוצה להכניס לבית חב"ד בשכונת בורגן ביץ. "חשבתי לעצמי",
אומר מיקי, "מדוע אהיה רק שותף בספר התורה שלה? אני מעוניין לתרום ספר תורה
משל עצמי"!
עוד ר' מענדי מתאושש מישועת ה' שהגיעה
כהרף עין, והנה מטלפנת האשה בעצמה ואומרת לו: "מצאתי בן-דוד שלקח על עצמו
להשלים את מה שחסר לי, וב"ה יש בידי כעת את כל הכסף הדרוש. אנא ממך, הזמן ספר
תורה ואת כל הנלווה אליו, ומיד אעביר לך את ההוצאות שלהם". ר' מענדי הודה לה
נרגשות ובמילים מתאימות בירר אצלה אם אפשר יהיה לערוך טקס כפול באותו מעמד: שני
ספרי תורה יחד יוכנסו לאחר חג מתן תורה. שמחת האשה בשומעה את השאלה הרקיעה שחקים.
מזל טוב, הרב מרדכי ויסברג! מזל טוב
קהילת בורגן ביץ, שביום ראשון הקרוב, יתקיים בעזרת השם האירוע הכפול, ור' מענדי
יזכה להכניס שני ספרי תורה מהודרים ברוב פאר והדר, אל בית הכנסת שלו, מה שבוודאי
יזניק את פעילות בית חב"ד שהקים למען דוברי הרוסית בשכונתו.
ב. עול מלכות שמים
לפני שנים רבות עורר אותי אורח שהגיע
מירושלים לביקור קצר במוסקבה, כי יש לפרסם את סוף זמני קריאת שמע ותפילת שחרית כאן
במוסקבה, כפי שמקובל בדור שלנו בקהילות רבות בעולם. והיות ותקופת מה לפני כן עלה
בי הרעיון של הפצת זמני שבת וחגים, תחת הלוגו 'זמן יהודי מוסקבה' - במסגרת תפקידי
כגבאי בית הכנסת המרכזי - צירפתי רעיון זה לפרויקט, ומאז, מדי חודש מתפרסמים זמנים
אלו בבמות פרסום שונות, לצד זמני התפילות בבית הכנסת המרכזי, וכל פרסום עונתי
שעוסק ב'זמנים'.
לפני מספר ימים העיר את תשומת לבי
יהודי יקר כאן בקהילה, כי הפרסום החודשי אינו מספיק בתקופה זו של הקיץ, בו החמה
זורחת ברוסיה כבר בשעה שלוש וחצי לפנות בוקר, ובעקבות כך, סוף זמן קריאת שמע חל
יחסית בשעה מוקדמת, לערך בשעה 8 בבוקר.
חשוב להבין, כי סוף זמן קריאת שמע הוא
בסוף 3 שעות ('זמניות') מתחילת היום, אך מה שלא מוסכם הוא מתי נקרא 'תחילת היום'.
לדעת ה'מגן אברהם', תחילת היום היא ב'עלות השחר', אלא שזמן עלות השחר במוסקבה
בימים אלו, הוא ב- 12 וחצי בלילה. ולכן לכאורה יהודי רוסיה נוהגים כדעת 'בעל
התניא' ו'הגר"א', שתחילת היום היא ב'זריחה'.
עדיין יש רבים שלא כל כך מבינים את
חשיבות 'קריאת שמע' שחייבת להיות בזמנה. זו מצווה שעיקרה מן התורה, שנאמר:
"ודיברת בם... ובשכבך ובקומך".
כשהציבור מתפלל באיחור, על כל אחד ואחד
לקרוא לעצמו לפני התפילה את קריאת-שמע וקוראים את כל שלוש הפרשיות, ולמנהג
חב"ד מסיימים, כדי להשלים רמ"ח תיבות: "אני ה' אלוקיכם, אני ה'
אלוקיכם, אמת". זה 'הציור' עליו גדלתי כל בוקר בילדותי: אאמו"ר
שליט"א עומד מול החלון, אומר בנעימות כסופר מעות את ברכות השחר, ומיד אחריו
קורא קריאת שמע.
מרעיון לביצוע. פניתי לאחי המסור ר'
יוסי, העורך את הגרפיקה המושקעת לצרכי הקהילה כאן, והוא הכין מספר דוגמאות לקמפיין
חדש שיושק בע"ה ביום ראשון הקרוב: פרסום שבועי לתקופת הקיץ, ובו הזמן המוקדם
שמותר לקרוא קריאת שמע באותו שבוע. צבעים מתאימים עם כותרת ברורה, וכולי תקווה
שהדבר יביא להתעוררות במצווה רבה וחשובה זו וזכות גדולה יש בכך.
תוך כדי דיונים על עיצוב המודעה, עלה
לי רעיון להוסיף מעט טקסט בלשה"ק וברוסית, ובכל שבוע יצורף קטע קצר בנושא
חשיבות קריאת שמע של שחרית בזמנה. להלן סיפור מהזוהר והסבר מבעל התניא - אחד
הקטעים שמצאתי בנידון, מתוך מה שיתחיל להתפרסם ביום הראשון הקרוב לצד הזמן:
"מסופר בזוהר על התנאים רבי יהודה
ורבי יוסי, שפעם הגיעו אל ה'ינוקא', אך הוא לא רצה להתקרב אליהם כיוון שהכיר בריח
לבושם כי לא קראו קריאת שמע בזמנה, ומי שאינו אומר קריאת שמע בזמנה שרוי בנידוי.
כששמעו זאת התנאים בירכוהו, ואמרו כי לא קראו קריאת שמע מפני שעסקו בצורכי חתן
וכלה, שכן העוסק במצווה פטור מן המצווה.
ולכאורה צריך להבין, כיוון שהיו פטורים
מן המצווה, כיצד הכיר הינוקא בריח בגדיהם שלא קראו קריאת שמע?
מבאר האדמו"ר הזקן בעל התניא,
שאמנם היו פטורים ממצוות קריאת שמע, אבל את קבלת עול מלכות שמים הכללית שקיימת
בקריאת שמע - לא המשיכו כלל על ידי עיסוקם במצווה אחרת, שכן כוח זה אינו נמצא
במצוות אחרות, אלא רק בקריאת שמע שהיא מצווה כללית כמו התשובה"!
ג. קריינא דאיגרתא
זכיתי להיות שליח המעביר אגרות מרתקות מהתם
להכא, ואת התשובות בחזרה, משהו שהחל לאחר שהתבקשתי על ידי הרב הראשי הרב לאזאר
שליט"א, לשגר בחג הפורים שעבר משלוח מנות לכל האדמו"רים, ראשי הישיבות
והרבנים החשובים שהשתתפו בשמחת השבע ברכות המרכזית, שערכנו בירושלים לכבוד שמחת
נישואי בתו. משלוח מנות עם מכתב וספרו של הרב, כהערכה ותודה על השתתפותם בשמחתו.
אחד מאותם רבנים הוא יהודי ירושלמי בר
אוריין ובר אבהן צנוע ונחבא אל הכלים בשם הרב החסיד ר' חיים ליברמן, שלפני שנים
רבות התקרב לאורו הגדול של הרבי, והוא הוגה בחסידות בכלל ובתורת הרבי בפרט ומשפיע
מידיעותיו על מקורבים ותלמידים רבים. גם הוא קיבל את משלוח המנות מהרב, ונפנה מיד
לעיין בספר החדש שקיבל. לאחר עיון מעמיק, העלה את השגותיו והערותיו בכתב יד צפוף
וארוך, ושיגר לאחר חג הפסח ביד בנו אליי בכדי שאעביר לרב.
הרב שליט"א כתב תשובה מעמיקה
ונפלאה, ושלחתי זאת לרב ליברמן, והשבוע שיגר הרב ליברמן את המענה מצדו, עם הסברים
לטעמו ובירורים שהעלה - מכתב הפותח במילים אלו:
"בקידה והדרת כבוד מול
הדרג"ק שיחי', המאור הגדול לממשלת התורה והחסידות כראוי וכנכון, המאיר לנשמות
ישראל ומקרבם לתורה ויראת שמים באהבה וחיבה יתירה ונאמנה, איש חמודות ורב תבונות,
כסאו בין מלכים ושרים להמליץ לטובה ולברכה לאחב"י שיחיו, ה"ה הרה"ג
וו"ח וכו' הרה"ח הת' מו"ה דובער לאזאר שיחי' לאורך ימים ושנים
טובים, הרב הראשי לרוסיא".
"אחדשה"ט באהבה רבה ונאמנה.
הנני בזה לפרוס בשלום מעכ"ת שיחי' ולאחלו שיזכה להגדיל תורה וחסידות ולהאדירה
בכרם בית ישראל עם ה' עם קרובו ית', בכל מקומות מושבותיהם, בארה"ק ובתפוצות
הגולה, לשם ולתהילה ולתפארת מתוך בריאות הגוף והנפש, ויזכה לראות מלא חפניים נחת
דקדושה מכל יו"ח שיחיו, ומכל התלמידים והמושפעים שיחיו עמו"ש, ברוב
תענוג ושמחת ה' בעוז ותעצומות לאורך ימים ושנים טובות אמן וכן יהי רצון".
"הנה נתת שמחה בלבי בהגיעני מענה
ממעכ"ת, ובאמת לא היה לי שום הו"א להטריח את מעכ"ת לענות על מכתבי,
ולהפנות את לבו הטוב אליי, מרוב הטרדות והעבודות הקדושות המוטלות על מעכ"ת,
והנני בבקשת מחילה מהדרג"ק שיחי' על הטירחא והזמן שהקדיש אלי מזמנו היקר
מאוד, אך לא אעלים ממעכ"ת שהיה שמחה גדולה ותענוג רב להתענג מדיבוריו היקרים
הקולעים והמאירים בחכמה ובתבונה רבה, ומאז נפלאת האהבה בלבי ביתר שאת אל
מעכ"ת שיחי' כמים הפנים אל הפנים (כעין הלשון המובא בתניא פרק מ"ו המשל
של מלך רב ועצום שמראה אהבתו הגדולה לאיש הדיוט וכו') (כמובן לפי ערך, ואין לזה
שום ערך להנאמר שם כלל)".
וכאן מגיע פלפול ארוך, המשופע בהסברים
עמוקים על פי קבלה וחסידות, כהמשך לדברים שלמד בספרו של הרב באחד השיעורים על
בריאת העולפ ולמכתב התשובה שלו. הכל כתוב בכתב יד צפוף ויפה על מספר עמודים וממנו
העתקתי את הפתיחה של במכתב, המסתיים בדברים אלו:
"והנני מסיים בברכה מעין הפתיחה,
שיזכה מעכ"ת שיחי' להגדיל תורה ולהאדירה, ולהרבות פעלים לתורה ולתעודה, ולקרב
נשמות ישראל לאביהם שבשמים, ויזכה לרוות רב תענוג ונחת מתוך בריאות הגוף והנפש מכל
יו"ח שיחיו, ומכל התלמידים והמושפעים שיחיו לאויושט"א, ויאריך ימים על
ממלכתו, להמשיך גילוי אלקותו ית' בעולם, לקדש שמו ית' ע"י ריבוי האורות של
נשמות ישראל הק', הנמשלים לנרות, כמ"ש 'נר ה' נשמת אדם', כפי ביאור
האדמוה"ז זיע"א בתניא פרק י"ט, וכלשון המאמר הא' בלקוטי תורה פרשת
בהעלותך את הנרות, שהנשמה הקרויה נר כמ"ש 'נר ה' נשמת אדם' וכללות נש"י
נקרא מנורה וכו', ועוד כמה מאמרים בפ' בהעלותך מבארים ענין הנרות, שהם מרמזים על
נשמות ישראל, ויזכה לראות פרי טוב בעמלו, וכמובן בכח המשלח ה"ה כ"ק
רבינו זיעועכי"א.
מאת המברך ומאחל מעומקא דליבא, מוקירו
ומכבדו באהבה רבה ונאמנה בלב ונפש חפצה, חיים ליבערמאן, פעיה"ק ירושלים
תובב"א".
תמונת השבוע: הזכירו לפניו שוכני עפר
את מכתביו של הרב החסיד ר' חיים
ליברמן, קיבלתי באמצעות בנו הרב טוביה ליברמן, שצילם את כתבי אביו ושלח לי
בדוא"ל. תוך כדי התכתבות התברר לי, כי הוא עורך עיתון בשם 'העדה', המייצג את
חוגי העדה החרדית בירושלים, המוכרים בפעילותם נגד הציונות, ואף שלח לי כמה גליונות
מחודש זה, ובהם חדשות של הקהילה, עדכונים מההכשר הגדול והמפורסם שלהם, דיווחים
ממאבקים נגד חפירת קברים בארץ ישראל ועוד.
באחד מהם קראתי סיפור מופלא מאוד שהוא
פרסם, סיפור שהחל לפני שנים רבות, והמשכו לפני מספר שבועות. סיפור ארוך עם פרטים
רבים, שמות כל המעורבים בו עם תאריכים מדויקים, סיפור שמאוד עורר אותי, ויחד עמי
הצטרף גם ידידי שקרא זאת, והוא קם ועשה מעשה, שהדהים אותו ואותי.
יהודי יקר שאיבד בשואה האיומה את אשתו
וששת ילדיו הקדושים הי"ד, עלה לאחר המלחמה לארץ ישראל והתגורר בעיר באר שבע.
הוא לא זכה להקים משפחה מחדש, ובהמשך תרם את ביתו לישיבה שהתקיימה בעיר. לאחר
שנפטר, לקח אחיינו על עצמו להזכירו בכל פעם שאומרים 'יזכור'. בחג הפסח לפני
כחודשיים, הוצרך לנסוע בדחיפות ללוות את חתנו בבית הרפואה. לקראת תפילת יזכור,
נזכר כי אין לו את הדף עם שם הדוד ושם אביו, והוא הצטער על כך שלא יוכל להזכירו
כמו בכל חג.
האיש יצא לארה"ב לפני כחודש, כדי
לאסוף כסף אצל אחינו בני ישראל בעלי הצדקה למען הצלת חתנו, ועזרה בכלכלת הבית של
בתו והילדים הרבים בבית. בהשגחה פרטים מופלאה, פגש מישהו שחיפש מידע על אותו גלמוד
שנפטר לפני שנים רבות בעיר באר שבע. האורח מישראל התפלא לשמוע מה 'בוער' לו לדעת
מה קורה עם דודו הערירי, והוא סיפר דבר נורא:
"חמי היה ילד בבאר שבע באותן
שנים, והוא וחבריו הכירו את ניצול השואה כאדם מסכן, שכנראה בעקבות מה שעבר, התנהג
קצת אחרת, וכדרכם של ילדים שובבים, הם היו לפעמים לועגים עליו בעקבות התנהגותו
המוזרה. בליל אחרון של פסח הוא הופיע אליו בחלום, ואמר לו כי הוא עדיין לא סלח לו
על הפגיעות, ובאם הוא רוצה לתקן זאת, עליו להזכיר אותו ב'יזכור' למחרת בבוקר ואף
אמר לו שמו ושם אביו. הוא התעורר מבועת, וכמובן שזכר לעשות זאת בבית הכנסת,
בהוסיפו תפילה שיזכה למחילה גמורה מהנשמה היקרה".
סיפור זה, שרק את תמציתו אני מביא כאן,
קרא איתי יחד בשבוע שעבר ידיד טוב, והוא החליט בו במקום לנסוע למחרת לבית העלמין
לקבר דודו - אח אמו, שנלב"ע ערירי, מתוך מחשבה שכפי הנראה אף אחד לא עולה
מפעם לפעם על הקבר. בעומדו מול המצבה הוא נפעם, כשגילה כי זהו בדיוק יום פטירת
הדוד היקר!
בדיוק בראשית שבוע זה, כמדי שנה בתקופה
זו, ערכנו ב'מרכז החסד היהודי שערי צדק' פרויקט קטן אך חשוב: ניקוי קברים של
גלמודים ובני משפחה, וזאת באמצעות מתנדבים ומתנדבות, רובם ככולם מבוגרים וקשישים,
אשר קיבלו שקיות, מספריים, כפפות, מברשות, ובמשך מספר שעות, בליווי עובדי המרכז,
השתדלו לנקות ולסדר קברים שונים בשני בתי עלמין בעיר, מתוך אמונה ותפילה כי ישני
עפר יעתירו בעדנו ונזכה לישועת עולמים.
בספר 'מעבר-יבק' כתוב דברים מבהילים:
"כי יש הנאה למתים שבניהם ואוהביהם ילכו על קבריהם להשכיב אותם ולבקש לנשמתם
טובה ומטיבים להם באותו עולם... וברגלים מנהג לעשות זכרון נשמות ונדבות". מזה
אנו לומדים על כוחו של כל מעשה, אפילו הקטן ביותר, שעושים לטובת נשמה בגנזי
מרומים. כמה מחשיבים זאת למעלה, וכמה הנשמות מחכים לזה.
גוט שבת!
שייע
תגובות
הוסף רשומת תגובה