מטות ומסעי, ראש חודש מנחם-אב
ב"ה
רגעי השבוע - פרשת מטות ומסעי, ראש חודש מנחם-אב
מסעו המופלא של המוהל מראשון לציון להודו / גלגולו של ספר על ספרים מירושלים לבאקו דרך אנטוורפן / דרכו האחרונה בישראל של הצעיר שעבר מסע חיים במוסקבה / פלאי הלהבות בעיר הנפט והגז
א. אתה חונן לאדם
מה עושה מוהל מארץ ישראל, שהוזמן למול
ילד ביום ראשון בבוקרבמדינת הודו? גם אם ייצא מישראל מיד במוצאי שבת, אין אפשרות
להספיק להגיע ליעד בזמן. מוהל רגיל, יוצא מוקדם לדרך, ביום חמישי ואולי רביעי,
עושה את השבת בהודו, וביום ראשון מל את הרך בן שמונת הימים. אך מוהל שביום רגיל
עורך 4-5 בריתות ולפעמים גם עשר בריתות, אינו יכול להרשות לעצמו לצאת מוקדם כל כך.
והאיש חיפש ומצא דרך מקורית יותר: בערב שבת הגיע לעיר באקו שבאזרבייז'ן, ומיד
במוצאי שבת יצא ממנה להודו, וכך הספיק להגיע אליה ולמול את הילד בדיוק בזמן.
הרב חנן כוחנובסקי, הוא שליח חב"ד
ורב קהילה גדולה באחת השכונות הוותיקות בעיר ראשון לציון. הוא מוכר כמוהל עולמי,
לצד עיסוקיו הרבים כעורך חופות, בר-מצוות וניהול הקהילה הגדולה שלו. השכם בבוקר
הוא מתחיל את סדר יומו העמוס מאוד, בתפעול מוסדות חינוך וחסד שהקים במהלך השנים.
נפגשנו השבת. זה לצד זה ישבנו בסעודות
השבת בבית חב"ד בעיר באקו בירת אזרבייז'אן. חיוכו כובש, דמותו תמירה, והוא
משתף על השילוב המיוחד, שלפי דבריו הוא הראשון בעולם שעשה זאת - בהתאם למענה מיוחד
של הרבי, עת החל את שליחותו בעיר ראשון לציון: "בית כנסת ספרדי, בניחוח
חב"די". שילוב של סידור ונוסח של עדות ספרד, לצד שיעורי חסידות, שילוב
ניגונים ומנהגים של חסידי חב"ד.
העובדות לדבריו, מוכחות בשטח. מאות
מתפללים מרגישים בבית עם הנוסח, ומתקרבים ומתרבים בזכות האווירה החסידית. בשבת
בבוקר הוא מוסר שיעור קבוע בחסידות בשעה 6, ובשעה 7 מתחילה התפילה. בסיומה, הוא
עולה קומה אחת, לבית הכנסת נוסף שהקים: בית כנסת שכל כולו נוסח חב"ד, בה
מתחלים בשעה 10 עם מתפללים שהתקרבו במשך השנים, לבושים ונוהגים כמו חסידים ומבקשים
תפילה מלאה בנוסח חב"ד.
כשהוא סיפר לי כי אביו נולד בפולין
ואמו בתימן, הבנתי מאיפה לכאורה הוא עצמו לקח את הרעיון של שילוב שבטי ישראל באופן
כה יפה ומעניין, שבעקבותיו קמו עוד קהילות ספרדיות דומות - ואף אצלנו במוסקבה,
ניתן לראות דוגמאות מוצלחות שכאלה.
לא סוגה בשושנים הייתה דרכו, כאשר
בנעוריו התקרב לחב"ד ונכנס ללמוד במוסדות החסידות, אך בהמשך, עם המון סבלנות
וכבוד, הפך אביו לאחד המעריצים הכי גדולים שלו.
"הרב חנן", כפי שהוא מוכר
בפי כל, נגיש ונכון לעזור בכל לב ובמלוא הרצון. אין תושב בשכונה שלא מכיר את
"הרב חנן", ומאות מתושבי השכונה משתתפים דרך קבע במבנה הגדול והמרשים
שהקים. הוא מתנשא לגובה של ארבע קומות, כולו מכוסה בשיש לבן, ומראהו המיוחד נשקף
מרחבי השכונה כולה.
בתי הכנסת שוקקים בתפילות של מאות
מתפלליו בשבתות וחגים, באירועים ובימי החול במספר מניינים, והוא משמש גם כמרכז
סיוע גדול בכל עניין יהודי. בית חב"ד מפעיל מרכז חסד גדול, ומחלק חבילות מזון
למשפחות נצרכות באזור, לצד ארבעה גני ילדים ומוסדות חינוך נוספים.
מיד במוצאי שבת, לאחר תפילת ערבית
ועריכת הבדלה בבית הכנסת חב"ד במרכז העיר באקו, נפרד מאיתנו הרב חנן, ממהר
לשדה התעופה, לטיסה שתיקח אותו להודו, למול למחרת בן לאיש ביטחון ישראלי, שגר
ועובד באחד מאיי הודו - גם הוא אחד מידידיו הרבים.
ב. ספר של סופר
"...היהודי אינו נפרד מספרו בשום
מצב. הספר מתלווה אליו לכל אורך נתיב חייו, למן הרגע הראשון שבו התחיל ללמוד חומש
ויקרא, ועד לרגע האחרון, כאשר עצם את שמורות עיניו לנצח".
באכסניה אותה שכרתי כאן לכמה ימים,
יושב אני בשעה מאוחרת בלילה; לאור נורת לילה קטנה, נלחם מול המוח המזכיר לי כי
השעה מאוחרת, ותיכף יעלו קרני השמש הראשונים מעל פני הים הכספי הסמוך, לעומת תשוקת
וחמדת הלב להמשיך לקרוא עוד קצת:
"על אודות מה חשב היהודי ראשונה,
בבואו לסדר את דירתו? כלום חיפש רהיטי לוקסוס משוחים בפוליטורה ושטיחים פרסיים
רכים? שמא דרושים היו לו חפצי קריסטל מבריקים, אגרטלים נוצצים? ובמה קישט היהודי
את קירות הסיד של דירתו - כלום ביריעות משי וציורי שמן? היתה דירתו של היהודי
יכולה להיות צרה וקטנטונת, חדרים בגודל של ד' על ד' אמות בקושי, ותריסר ילדיו, מכל
מקום מצא תמיד מקום בשביל ארון הספרים".
תוך כדי קריאה, אני מדמיין מול עיניי
את הכותב, יושב מרוכז במסך שמולו, וכמעין המתבגר שופע באמצעות אצבעותיו עלי מקלדת,
משחיז את לשונו, משלב אמרה שנונה, מבליח ביקורת סמויה ובעיקר מעשיר את דורנו בעוד
ספר. והפעם ספר על ספרים, סופרים וסיפורים. וכדי שנבין עוד קצת, את סיפורו של
"עם הספר", הוא ממשיך בשפתו הקולעת:
"יהדות, הגותה העמוקה, העם היהודי
בחוסנו ושריונו, מיוסדים היו תמיד, הן בשנות הנדודים והן בשנים של תחת גפנו
ותאנתו, על עמודי הספר. הוא, הספר, בתכניו הרב צדדיים, מהלכה מובהקת ועד למוסר
וחסידות, היה יסוד היסודות של הקיום הנצחי. לאורו של הספר התחמם העם ולפי הוראותיו
פעל העם לכל אורך תולדותיו. עמים בנו פירמידות גבוהות, גורדי שחקים ענקיים, תעלות
מים עמוקות וגשרי ברזל, סללו דרכים בעמקי שממות, השתלטו על איתני טבע והמריאו
לשחקים, מעל לעננים; אבל היהדות, במשך אלפי שנים יצרה את עם הספר הנצחי, הוסיפה
עוד דף ועוד שורה, עוד אות, וכמה גדול השוני, מה שונות התוצאות".
שמו של הספר הוא "פכים
קטנים" - שאך לפני מספר שעות קיבלתי אותו, באופן מופלא ובלתי צפוי במרכז העיר
באקו בירת רפובליקת אזרבייז'אן. ומעשה שהיה כך היה:
ביום שישי שחלף, קיבלתי דואר-אלקטרוני
קצר ממורי ורבי בכתיבה יוצרת, המהווה בעבורי זה שנים, דוגמה חיה לעקביות מתוך
התחדשות ורעננות, החוקר והסופר הירושלמי הנודע ר' בנימין קלוגר: "לידידי,
שלום וברכה, בני מאנטוורפן אמור לנסוע בשבוע הבא להשגחה במפעל בבאקו בירת
אזרבייז'אן. הוא בדק ואף מצא, שיש שם בית חב"ד, וזה עושה טוב על הנשמה. נא
העתק לי את שמו ובמיוחד טלפון וכתובת המייל שלו, ואעביר לבני לשם יצירת קשר. בתודה
מראש, בנימין".
פניות מסוג אלו, הן כמעט דבר שבשגרה
בהתכתבות היום-יומית שלנו מזה שנים רבות. ר' בנימין, המוכר מכבר כידיד מסור ונאמן
של שלוחי חב"ד בעולם בכלל ושל מדינות חבר העמים בפרט, עומד בקשר רציף עם
שלוחים, מעביר פניות מכאן לשם, ומנצל כל במה שיש לו לפרגן ולדרבן. פה הוא חוקר,
אצל השני מלקט, אורג הכל לכדי תבשיל מושלם ומגוון ואת התוצאות קוראים אלפי קוראים
נאמנים, במאמריו השבועיים בעיתון "המודיע" וספריו הרבים שיצאו לאורך
השנים, ועוד חזון למועד בע"ה.
"בהשגחה פרטית, אני בבאקו ואעמוד
אי"ה עם בנך לכל עניין" - עניתי לו מהר ובקצרה, כמו שהוא אוהב. נפגשנו,
הבן ר' אהרן יצחק ואני ביום שני, מספר שעות לאחר שהגיע, והוא הפתיעני עם מתנה
ייחודית ומיוחדת: הספר החדש של אביו הדגול. ספר שמופיע בו חומר חדש רב לצד כתבות
שנתפרסמו, הרכב מנצח של שימור סיפור, סיפורו של ספר בהמשכים. ספר שנוצר לאחר הוצאה
לאור של כמה סדרות ספרים,
בכתיבת הספר ניכרת השקעה רבה ועקבית,
שכללה בין השאר איסוף החומר, ירידה לפרטי פרטים, עיון במכתבים עתיקים, אימות
נתונים, השוואת תאריכים, השגת תמונות נדירות, נבירה בארכיונים, בדיקה בכתבי עת
ישנים, תשאול אנשים, ריאיון אישים, ושילוב הומור בין השורות.
בין מאות הדפים והשורות נגלה מה היתה
גזירת "זיקוק ספרים"? מתי מסרו מחבלים ארגזי ספרים עמוסים? מי לא ידע
לקרוא והוציא ספר לאור? מהו מפתח שמות בדויים? איזה ספר הביא להתפתחות הדפוס
העברי? מי לא הסכים לכרוך שני ספרים משני מחברים יחדיו, ומדוע?
רצה הקב"ה, וטיסתי חזור מבאקו
למוסקבה בוטלה, וסוכן הטיסות הציע לי לחזור דרך ארץ ישראל. ראיתי זאת כסימן משמים
לבקר בארצנו הקדושה ולהשתתף בשמחה משפחתית. הבוקר נפגשתי עם מחבר הספר עצמו, ידידי
ר' בנימין היקר, וכמיטב המסורת עם ספריו החדשים, הקדיש לי בכתב ידו כמה מילים על
הספר החדש שקיבלתי שלשום מבנו.
עם ישראל בכלל, וילידי ובוגרי ירושלים
בפרט - חבים לר' בנימין חוב גדול, על תיעודים נצחיים ובלעדיים שהעלה בכתב, לאחר
עמל ויזע רב. אנו - שלוחי חב"ד, חייבים לו חוב אישי, על הפרסומים והכבוד שהוא
מעניק מזה שנים רבות לפעילות ועבודת הקודש. כעת רק נחכה ונצפה שיפרסם על בואה של
הגאולה הקרובה. אמן!
ג. הצור תמים פועלו
למרות שניסה להתאפק, ניגרו הדמעות
מעיניו ללא הפסקה, ולקראת סיום דברי ההספד אמר: "במקום מתנת חופשה שתכננתי
להעניק לך, שילמתי הבוקר עבור חלקת הקבר שלך". כשאני ועוד אחרים לא הבנו מה
בדיוק קרה, שמעתי את המספיד מספר בין דבריו: "רק אתמול עברת את הטסט וקיבלת
רישיון לנהוג על אופנוע. בארבע בבוקר מטלפן אליי אחיך הצעיר, ובוכה בכי תמרורים
בטלפון. הוא לא רצה לומר מה קרה, אבל הבנתי שנהרגת"...
אתמול - יום חמישי, בשעות אחר הצהרים
קיבלתי הודעה מאישה בישראל, עם הודעה על פרטי לוויית בנה. לא האמנתי כי מדובר בבן
הזה, הבן שבעקבותיו עמדתי בקשר עם אמו במשך תקופה ארוכה, וגם בהמשך - כאשר הבן
הוסגר להמשך מעצר בישראל, האם הייתה מעדכנת בקביעות על אודות בנה, ואף נסעתי לבקרו
לפני כשנתיים באחד מבתי הסוהר בישראל.
נאלמתי דום. חיפשתי מיד את ההתכתבות
האחרונה עם הבן עצמו. לפני מספר ימים כתב לי הודעות משמחות כי הוא שוחרר שוב,
והפעם ממעצר אחר. הוא ביקש להיפגש כמה שיותר מהר. סיכמנו. אך לא תכננתי שנעשה זאת
בבית הלוויות, מספר שעות לאחר שייהרג מתאונה עצמית על האופנוע שלו.
שיניתי את התוכניות השונות שהיו לי
אתמול, ונסעתי מיד עם זוגתי לבית הלוויות. היא ניגשה לאם האבלה, שהייתה המומה
לראות אותנו בלוויה. זו בכלל פעם ראשונה שאנו נפגשים לאחר שנים של שיחות, מאז שבנה
נעצר וישב בכלא במוסקבה, עד שכאמור הוסגר לאחר תקופה ארוכה, תקופה בה הייתי מבקרו
מדי שבוע, מביא לו ממטעמי הבית וממתקים שונים עליהם היה מתענג, כשהוא מתעקש בכל
מחיר לא לאכול את מאכלי הפיגולים שהגישו לו בכלא; ועל אף שעבר מסכת חיים לא פשוטה,
שמר על עקרונות דת רבים באופן מופלא ומעורר השתאות.
לבקשת האם ובעלה עליתי על דוכן
ההספדים, מול כמאתיים משתתפים, בהם דמויות שונות ומשונות. בקצרה ובכאב סיפרתי על
אישיותו של הנפטר השוכב כאן, על שיחות הנפש הרבות שניהלנו, שיעורי תורה שלמדנו,
קידוש שם שמים שלו והרצון שלו להשתפר, להתחזק ולהשתנות ועל כיבוד האם המיוחדת שלו.
הזכרתי את האם המיוחדת, שאהבה את בנה בלי תנאים ותמיד עשתה בעבורו כל מה שניתן.
כשאחד המספידים מידידי המשפחה, הזכיר
את בנו שנהרג, חבר טוב של הנפטר הטרי, סיפר גם על אביו של הצעיר שהולכים לקבור כעת
- שנרצח לפני כשני עשורים, ותוך כדי מעדכן שהרוצח עצמו כבר גם נרצח - אני מבין שלא
הבנתי כלום עד היום, ואי אפשר לדון אף אחד! ובמקום והאווירה בה גדל נער צעיר זה,
לא פלא שהספיק בחיים הקצרים שלו, לעבור מה שאחרים לא עוברים במשך חיים ארוכים.
לטוב ולמוטב.
הצטרפתי לשאר נושאי האלונקה, עליה שוכב
הבר-מינן, מלווים אותו לדרכו האחרונה, כשמסביב בני משפחה בוכיים וידידים כואבים;
ובלבי צער ויגון עמוק על נפש צעירה זו, לצד עשרות רבות של צעירים מלווים לידי,
שנפשם היהודית והייחודית מחפשת ריגושים ומשמעות לחיים, ואינם יודעים את הדרך
הנכונה, הבריאה והאמיתית.
ידידי הצעיר נחמן בן עוז היקר, זכרונך
לברכה. תהא נשמתך צרורה בצרור החיים, ואתה לך לקץ ותנוח ותעמוד לגרלך לקץ הימין,
בגאולה השלמה והאמיתית ונאמר אמן.
תמונת השבוע שלי: יורה יורה כדת של תורה
זו לא פעם ראשונה שלי בעיר
"באקוּ" בירת רפובליקת אזרבייג'ן והעיר הגדולה במדינה, אשר ממוקמת לאורך
חופי הים הכספי. אך הפעם היה זה ביקור פרטי, וניצלתי את ההזדמנות המיוחדת להגיע
יומיים קודם לכן, כדי לשבות בה את השבת - שבת שעברה, מברכים מנחם-אב, ולהתארח
בקהילה האשכנזית המנוהלת בידי רב הקהילה השליח הרב שניאור הלוי סגל, וכך לראות
ולחוש מקרוב את תחיית הקהילה, שידעה ימים גדולים ומפוארים בעברה ההיסטורי.
ביום ראשון לקח אותי אחד התושבים לסיור
קצר באתרים השונים וההיסטוריים של העיר. חשוב היה לו להראות לי מקרוב את
"מגדלי הלהבה המלכותיים", שנהפכו לסמל באקו המודרנית. מבנים העומדים
בגאווה על רקע עיר הבירה, ומשדרים אדריכלות מודרנית ועדות להתפתחות המהירה של
המדינה.
אכן מפוארים הם, ומושכים את תשומת הלב
של כל תייר המתבונן במגדלי הלהבה, שנבנו כחלק מפרויקט הפיתוח המואץ שהעיר עוברת
בשני העשורים שחלפו, במטרה לשפר את הנוף האורבני של העיר, ולבסס את באקו כמרכז
עולמי לעסקים ותיירות.
הגענו לגבעה בלב העיר, מול נופים
פנוראמיים עוצרי נשימה של הים הכספי ושל העיר כולה. קיבלתי הסברים רבים על הקשר של
המדינה לאש, שמתחיל מאות שנים אחורה, שכן האש הייתה מרכיב חשוב בתרבות ובמיתולוגיה
של האזור, וכי המגדלים בעלי הצורות הנוזלות והעקומות הדומות ללהבות העולות לעבר
השמים, נותנים כבוד למורשת ומסמלים גם את מעמדה של אזרביג'ן כאומה עשירה במאגרי
נפט וגז השופעים במדינה, יחד עם שאיפת המדינה לקדמה, חדשנות ומיקומה כשחקן גלובלי
מודרני.
אכן פלא אדריכלי, אך זכיתי במקביל
לראות פלא אנושי מרגש ומפעים, נצחי באמת. היה זה ביום שלישי בשעות הערב, באולם
המרכזי בבניין הראשי במתחם החינוך הגדול "אור אבנר" של באקו. בלובי
הכניסה על קיר הנצחה תמונות שונות, בהן מחנוכת הבית של המתחם בהשתתפות הרב הראשי
הרב לאזאר שליט"א, לצד הנגיד ר' לוי לבייב, נשיא אזרבייז'אן - אירוע גדול
ומיוחד שנוכחתי בו, כמדומני לפני קרוב לעשרים שנה.
בזה אחר זה נכנסו נרגשים כעשרים
בחורים, עייפים אך מרוצים. זה היום לו קיוו וחיכו. זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה
בו. זה היום לו חיכו שנתיים ימים, שנתיים בהם הפכו את הלילה ליום, והקדישו כל שעה
פנויה ללימוד המביא לידי מעשה. לימודי איסור והיתר, הלכות שבת וברכות הנהנין, לצד
לימוד אינטנסיבי של כל הלכות שחיטה, עופות וגסות, ופרקטיקה מעשית שבועית בבית
המטבחיים הגדול של הנגיד ר' חיים ניסן באייאר.
אלו הם מצטייני ומסיימי "מכון
סמיכה ושחיטה לצעירים - מכון ר"ן" במוסקבה, אשר זכו לאחר שנתיים לימודים
ומבחנים רבים, לקבל היום בשעה טובה - תעודות סמיכה להוראה ושחיטה, במעמד צנוע ורב
רושם שנערך בהשתתפות ראש הישיבה הרב יהודה שגב פרידמן, הבוחנים הגאונים הדיין הרב
תם והרב משרקי, השליח הראשי באזרבייז'אן הרב סגל, הר"מים הרב בורש, הרב לביא,
הרב שולקין היקרים והמסורים, והשוחט המקומי הרב פסח מירוב, שהוא בעצמו בוגר המכון
במוסקבה.
בעצה אחת עם מייסד המכון ובעל החזון
הגדול, השוחט הראשי של רוסיה הרב יצחק הכהן קוגן, החליט חתנו הרב פרידמן להעביר את
המבחנים האחרונים ואירוע קבלת התעודות - ממוסקבה לבאקו, כדי להקל על הרבנים
הבוחנים מארץ ישראל להגיע, ולהעניק לתלמידים גיוון של אווירה שונה ומעודדת.
בשמחה גדולה השתתפתי באירוע הנכבד,
מתוך שבח והודיה גדולה להקב"ה, שזכינו ובננו היקר שיחי' הוא אחד מתוך שבעה
התלמידים שעברו בהצלחה את כל כור המבחנים בישיבה מיוחדת זו, שהציבה בראשה שלוש
להבות משל עצמה: חסידות ותורה המביאה לידי מעשה, וכעת זכו לקבל כלים חשובים ביותר,
שיבואו לידי שימוש כאשר יזכו בע"ה להצטרף ללגיונו של מלך, לתקן עולם במלכות
ש-ד-י ולזרז את הגאולה במהרה בימינו.
גוט שבת וחודש טוב!
שייע
תגובות
הוסף רשומת תגובה